בדרך כלל כשאני יוצאת לרכוש ספרים אני הופכת את החוויה לשיטוט וטיול ברחבי המדפים שמציעה חנות הספרים. על חוות קולד קומפורט שמעתי דיי הרבה לפני שרכשתי אותו, כך שהפעם, ובניגוד לשאר הפעמים, נכנסתי לחנות הספרים במטרה ברורה ובחרתי בו באופן דיי ספציפי ולא תוך כדי שוטטות.

לרוב אינני חובבת גדולה של ספרות אנגלית. על אף שאני מוצאת את הבריטים דיי משעשעים, יצא לי להיחשף פחות לז׳אנר הספרות הבריטית. מאחר והביקורות על הספר יצאו באמירות נחרצות על היותו מצחיק, הרגשתי שאני חייבת לקרוא אותו בעצמי. כך מצאתי את עצמי מגיעה לביקור בחוות קולד קומפורט לראשונה ביום שלישי האחרון בשעות הערביים.

cold comfort - Eric Ravilious

קרדיט לאיור: Eric Ravilious

הפתיחה של הספר אכן משעשעת למדי עם תיאור הרקע של פלורה פוסט והחברות המקסימה שלה עם מרי סמיילינג. למרות שהספר בעצם נפתח בתיאור מות הוריה של פלורה, התיאורים הינם קלילים, מלאי הומור ועליזות ומתוכם אנו מתחילים להכיר את גיבורת הספר – פלורה: בחורה בעלת חן רב, נעימת הליכות, שופעת אלגנטיות ויכולת הנהגה (שלא לומר, שתלטנות). לצד זאת, פלורה היא דיי עצלנית ונהנתנית – אחת שאוהבת לחיות טוב אך לא מעוניינת לעבוד קשה מדי עבור זה. מהסיפור הבא שפלורה מספרת לגב׳ סמיילינג אנו יכולים ללמוד רבות על אופייה:

״אמרתי, תראי, אני לא לגמרי בטוחה, אבל באופן כללי נדמה לי שאני אוהבת שמסביבי הכול רגוע ומסודר, בלי שיציקו לי בדרישות לעשות כל מיני דברים, אוהבת לצחוק מבדיחות שלא מצחיקות את רוב האנשים ולצאת לטיולים רגליים בחיק הטבע, ולא להתבקש להביע דעות על כל מיני דברים (כמו על אהבה, או נכון שזה-וזה הוא כזה מיוחד?)״ (עמ׳ 19-20).

בספר מופיעים רעיונות רבים על פמיניזם, על חוזק וכוח נשי ועל יכולתן של הנשים לקבוע את גורלן (כמו למשל, להחליט עם מי הן רוצות להינשא וליצור את הסיטואציה שתוביל לכך שהדבר יתממש). ואכן, כבר בתחילת הספר הגב׳ סמיילינג מציעה לפלורה לצאת לעבוד, להרוויח כסף ולגור בדירה משלה. פלורה דוחה את הרעיון על הסף וטוענת כי יש לה קרובי משפחה מרובים ושמישהו מהם יידאג לכלכלתה. גב׳ סמיילינג באמת מנסה לעשות הכל על מנת להוריד את פלורה מהרעיון הזה. היא רואה זאת כעצלות ודווקא מאיצה בה לקחת אחריות על עצמה ואף לרכוש מקצוע ולא להיות תלויה באף אחד:

״פלורה זה פשוט טירוף!״ קראה גברת סמיילינג. ״יצאת מדעתך? את תמותי בתוך שבוע. את יודעת שאף אחת מאתנו, מעולם, לא הייתה מסוגלת לשאת קרובי משפחה. את חייבת להישאר כאן איתי, תלמדי הקלדה עיוורת וקצרנות, ואז תוכלי להיות המזכירה של מישהו ולשכור דירה נחמדה משלך ונוכל לערוך מסיבות נפלאות…״ (עמ׳ 21).

לאחר הפנייה לבני המשפחה שלה, פלורה לבסוף מתגלגלת לחוות קולד קומפורט בסאסקס שבאנגליה. היא מגיעה לשם עם גינונים רבים אך נתקלת בחווה מעבישה ומעופשת ובבני בית מטונפים. למרות כל אלו, נשארת פלורה חיובית, אופטימית וסבלנית. לחוות קולד קומפורט סיפור דיי עצוב בפניי עצמו: בני המשפחה מתוארים כסוג של כישלון וניכרת תחושת התקיעות בחווה, איש איש בתפקיד המיועד לו. החווה מנוהלת ״ביד רמה״ על ידי דודתם, הדודה איידה דום, שיוצאת מחדרה רק פעמיים בשנה. דמותה מתוארת כדמות ״המטורפת בעליית הגג״ והיא הסיבה לכישלונה החרוץ של חוות קולד קומפורט.

הגעתה של פלורה לחווה משנה את הסיפור ולאט לאט פלורה מאבחנת את תשוקותיהם של דרי החווה ומתחילה להניע אותם (בין שהם יודעים ובין שלא) אל עבר הגשמת אותן התשוקות והמימוש העצמי של חייהם. הרעיון של דמות צבעונית, קרת רוח וקוּלית שלא מתרגשת מכל דבר נדמה כמאוד חדשני בעיניי. הדהימה אותי חדות הלשון של פלורה והאופן שבו היא יודעת לעמוד איתנה גם אל מול האיומים הקשים ביותר של דרי החווה, בייחוד לנוכח התקופה שבה הספר נכתב.

גיבנס מכניסה בפלורה רוח לוחמנית מצד אחד וקלאסיות מן הצד השני, השילוב יוצר גיבורה שכיף לקרוא. היא רוויה ברעיונות חדשניים ומקדמת אג׳נדות נשיות חשובות לאין שיעור (על אף טרחנותה). למשל, היכולות שלה לדבר על אמצעי מניעה, על גברים שבסופו של יום רק רוצים לדבר על סקס (או להוליך את הסיטואציה לשם), או שהיא עוזרת בראש ובראשונה לנשות החווה ורק לאחר מכן לגברים. כמו כן אהבתי את האופן שבו היא מציבה לכולם גבולות (כמובן בסטייל רב). כל הרעיונות הללו קסמו לי במיוחד ומן הספר עולה כי דמותה של פלורה שופעת טוב ורצון כנה לעזור ולהרים את האנשים שבסביבתה.

התרגום של הספר הוא מלאכת מחשבת. הייחוד שלו בא לידי ביטוי במיוחד בדברים הקטנים, כמו שמות הפרות בחווה, תיאורי הצמחייה או הפעלים המעניינים שצצים בספר, כדוגמת קירקוף ושינגול. כמו כן, נהניתי מאד מקריאת אחרית הדבר ואני מרגישה שהיא מעניקה לחווית הקריאה של הספר ערך מוסף. היא מכניסה את הספר לקונטקסט תקופתי וביוגרפי, מה שמגדיל את ההנאה מהקריאה בו.

חוות קולד קומפורט, סטלה גיבנס, מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ. הכורסא הוצאה לאור ותשע נשמות. 309 עמ׳.